reym@017.net.il  |     052-4347551 





רגולציה אירופאית במזון , המעבר לתקינה אירופאית מה חשוב לדעת?  


מה היה בעבר?

עד לשנים האחרונות, הרגולציה בתחום המזון בישראל התבססה על שילוב של תקנות בריאות הציבור (מזון), תקנים ישראליים מחייבים, והנחיות פרטניות בהתאם לסוג המזון:

תקנות עיקריות שעליהן התבססה הרגולציה הישראלית:

  • תקנות בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה במזון), תשנ"א-1991

  • תקנות בריאות הציבור (מזון) (מיקוטוקסינים במזון), תשע"ח-2018

  • הנחיות משרד הבריאות לגבי מתכות כבדות במזון (2009)

  • תקן ישראלי ת"י 1145 – סימון מזון ארוז מראש

  • תקנות הסימון התזונתי – תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע"ח–2017

  • תקנים נוספים לפי קטגוריית מוצר: ת"י 562 (חלב), ת"י 38 (ירקות משומרים), ת"י 118 (דבש) ועוד


השוואה בין התקנים שבוטלו לתקנים שאומצו

בתהליך הרפורמה, משרד הבריאות בשיתוף משרד הכלכלה והתקינה ביטלו באופן הדרגתי עשרות תקנים ישראליים מיושנים, ובמקומם אומצו תקנות האיחוד האירופי.

📅 מועדי ביטול:

  • החל מ-2023: תקנים בתחום המזהמים הכימיים והמיקרוביולוגיים חדלו מלהיות בתוקף.

  • בינואר 2025: החלה תקופת המעבר לאימוץ תקנות הסימון האירופאיות (EU 1169/2011). תקן הסימון הישראלי ת"י 1145 עדיין בתוקף נכון להיום, אך צפוי להתבטל בהדרגה בהמשך תקופת ההטמעה, בכפוף להנחיות משרד הבריאות. 📌 התקנים שבוטלו כוללים בין השאר: ת"י 1145, תקנים למתכות כבדות, מיקוטוקסינים, תוספים, ועוד. 📌 התקנות שאומצו במקומם כוללות תקנות סימון, בטיחות, היגיינה, ותוספים מבית EU ו-Codex.

חסרונות עיקריים של התקנים הישראליים שבוטלו:

  • ריבוי מקורות: הדרישות הופיעו גם בתקנות, גם בתקנים וגם בהנחיות.

  • עדכון איטי: תקנים רבים לא עודכנו במשך שנים ולא שיקפו ידע מדעי עדכני.

  • כפילויות והתנגשויות: לעיתים הופיעו דרישות סותרות.

  • חוסר התאמה בינלאומית: הקשה על יצוא והביא לבדיקות כפולות.

  • סימון חלקי: ללא הדגשת אלרגנים או QUID, וללא פורמט תזונתי אחיד.

יתרונות התקנים האירופאיים שאומצו:

  • אחידות רגולטורית: סטנדרטים אחידים לפי קטגוריות מזון.

  • רגולציה עדכנית: מבוססת EFSA ו-Codex, מתעדכנת תדיר.

  • שקיפות לצרכן: סימון אלרגנים מודגש, QUID, %RI.

  • רגולציה מבוססת סיכון: הפרדה בין בטיחות להיגיינה.

  • הקלה במסחר: התאמה לשוק האירופי והבינלאומי. 


מה קורה עכשיו?


במסגרת רפורמת המזון החדשה, מדינת ישראל אימצה בשנת 2024 את אימוץ תקן 44 התקנות האירופאיות, כחלק מתיקון מס' 10 לחוק הגנת בריאות הציבור (מזון).

תקנות אלו כוללות את תקנות הסימון, דרישות כימיות, דרישות מיקרוביולוגיות, חומרים במגע עם מזון ועוד. התקנות נבחרו מתוך מאגר התקינה האירופאית והן נכנסות לתוקף באופן מדורג.

התחומים העיקריים הכלולים ב-44 התקנות:

  • סימון מזון (EU 1169/2011) – הדגשת אלרגנים, QUID, אחוזי צריכה יומית (%RI), גודל גופן, ציון ארץ מקור.

  • דרישות כימיות (Reg. 1881/2006) – מגבלות על מזהמים כמו עופרת, קדמיום, מיקוטוקסינים, דיוקסינים.

  • דרישות מיקרוביולוגיות (Reg. 2073/2005) – קריטריונים להיעדר סלמונלה, ליסטריה, הגדרת תדירות בדיקות.

  • חומרים במגע עם מזון (FCM) – תקנות לפלסטיק, אריזות, חומרים פעילים וחכמים.

  • טענות בריאותיות ותוספי מזון (Reg. 1924/2006) – כללים לאישור תוספים והצהרות בריאות.

  • מזון ייעודי, תינוקות, מים מינרליים ומיצים – תקנים אחידים שהותאמו לצורכי בריאות הציבור.

🕓 תאריך כניסה לתוקף:

  • ינואר 2023 – מזהמים כימיים ומיקרוביולוגיים.

  • ינואר 2025 – סימון לפי EU 1169, תוספים, FCM.

  • תקופת מעבר – עד 2028–2030 בהתאם לאישורים ממשרד הבריאות.

📌 התקנות נבחרו מתוך תקני האיחוד האירופי והן מהוות בסיס רגולטורי אחיד לכל שרשרת האספקה של מוצרי מזון בישראל – יצרנים, יבואנים, מפיצים, וקמעונאים. החל משנת 2023 החלה רפורמה מהותית בהובלת משרד הבריאות, משרד הכלכלה ורשות התקינה...


סימון תזונתי בישראל – פירוט דרישות רגולציה עדכנית

הסימון התזונתי בישראל מבוסס על תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע"ח–2017, אשר נכנסו לתוקף בינואר 2020.

התקנות מחייבות סימון תזונתי ברור, הכולל מידע על ערכים תזונתיים ביחס ל־100 גרם, ומדגישות שימוש במדבקות אזהרה בצבע אדום כאשר המזון מכיל כמויות גבוהות של סוכר, נתרן או שומן רווי:

  • סוכר: מעל 10 גרם ל־100 גרם – תוסמן אזהרה "סוכר גבוה".

  • נתרן: מעל 400 מ"ג נתרן – אזהרה "נתרן גבוה".

  • שומן רווי: מעל 4 גרם – אזהרה "שומן רווי גבוה".

כמו כן:

  • ערכי האנרגיה, הנתרן, חומצות שומן רוויות, סוכרים וכפיות סוכר – יסומנו במודגש (bold).

  • סיבים תזונתיים – יחושבו לפי 2 קק"ל לגרם ולא ייכללו בסך הפחמימות.

  • ערכים נמוכים (כגון פחות מ-5 מ"ג נתרן) יסומנו כ-0 בהתאם.

מטרת התקנות: לאפשר לצרכן בחירה מושכלת, להגן על בריאות הציבור, ולמנוע הטעיה.

חובת היצרן: לדייק בסימון בהתאם למוצר בפועל, הן על האריזה והן בתהליכי הייצור – אי התאמה עלולה להיחשב לעבירה פלילית או אזרחית.

יצרנים נדרשים לראות בפרטי הסימון "הסכם מחייב" בינם לבין הצרכן – במיוחד בנוגע לרכיבים אלרגניים – בהתאם לדרישות תקן CODEX CXC 80-2020.


שירותי ליווי ויישום מקצועי

מומחי QSF – איכות ובטיחות מזון – מלווים יצרנים בכתיבה, עדכון ובקרה על תוויות מזון, כולל מוצרים פשוטים או מורכבים, מוצרים רב-שכבתיים או תהליכים משתנים.

השירות כולל:

  • כתיבה והתאמה של תוויות לפי רגולציה עדכנית

  • עדכון תוויות עקב שינוי ספקים, רכיבים, מתכונים או דרישות חוק


  • ליווי במהלך תהליכי הסמכה לתקני: HACCP-2020, ISO 9001:2015, ISO 22000:2018, BRC



 
 
logo בניית אתרים